מידע חיוני-  להורי הרך הנולד

בשעה טובה שמחים אנו להציג בפניכם מידע זה, העשוי לבוא לתועלת להורי הרך הנימול.

יצויין בזאת, כי אצל רוב ההורים - רווחת הדיעה שאין צורך בכל ידיעה מוקדמת אצלם, בכל הקשור לברית, היות ואבי הבן ממנה את המוהל המומחה, להיות שליחו בכל מעשי הברית והטיפול בתינוק. גישה זו נכונה בעיקרה, אמנם, רצוי שיהיה לכם מידע בסיסי בענין בריאותו התקינה של הילד לפני הברית ומצבו לאחר הברית, הן בכדי לדעת מתי עליכם - ההורים להפנות את תשומת ליבו של המוהל לכך, והן להענקת תחושת הרוגע אצלכם שהכל אכן כשורה.

לחידוד הדברים, ביכרנו להציג את הדברים בצורת שאלה ותשובה:

******************************

 שאלה:

האם ישנה איזו שהיא ידיעה ספציפית נחוצה וחשובה - שכדאי להורים לדעת, בכל הקשור למצב בריאותו של התינוק טרם הברית? ומה בדיוק המטרה, בבדיקת התינוק ע"י המוהל או אצל הרופא לפני הברית?

תשובה:

ראשית כל יש לציין, כי היות ועריכת ברית המילה ביום השמיני זוהי מצוות התורה, כלומר: חובה "הלכתית", לפיכך, הקביעה אם תיערך הברית בזמנה או תדחה מיום השמיני צריכה אף היא להעשות ממבט "הלכתי".

אך היות ועלינו לוודא לפני הברית, שמצב בריאותו של התינוק אכן תקין, לפיכך, בראש ובראשונה על התינוק להיבדק ע"י המוהל, ובאם מתעורר ספק בקשר לבריאות הילד, או שנמצאת אצל התינוק תופעה הנראית בלתי שגרתית, יישלח להבדק ע"י רופא שיקבע את מצב בריאותו. לאחר מכן, על המוהל להחליט אם ברית המילה יכולה אכן להיערך ביום השמיני, או שעלינו לדחותה לפי דרישת ההלכה. במקרים מסויימים יפנה המוהל את אבי הבן לשאול שאלת חכם.

אך זאת למודעי כי כשם שאין לקבוע מצב  בריאותו של תינוק חולה אלא ע"פ רופא, (היות והדבר בסמכותו של רופא בלבד), כך אין להורים להחליט על עריכת הברית בזמנה, על סמך קביעת רופא גרידא, היות ויש כאן גם את ההיבט ההלכתי (שלא תמיד מתייחס אליו הרופא) השונה לעיתים מהקביעה הרפואית.

דוגמא לכך תשמש צהבת היילודים, אשר לגביה דעת הרופאים שונה מקביעת הפוסקים - ע"פ ההלכה, לגבי הצורך בדחיית הברית (כפי שיבואר להלן).

דוגמא נוספת: דרישת ההלכה לגבי תינוק שלקה בדלקת עיניים חריפה והבריא, שיש להמתין שבעה ימים מיום הבראתו, דבר שאינו נדרש ע"י מערכת הרפואה של ימינו, לפיכך עליכם לשאול בחוות דעתו של המוהל - ע"פ ההלכה, או לעשות שאלת חכם.

 שאלה:

האם קיימות אלו שהן תופעות מיוחדות או סימפטומים מסויימים, שכאשר התגלו אצל התינוק בימיו הראשונים, על ההורים לדווח עליהם בפני המוהל טרם הברית?

תשובה:

חשוב מאד ליידע את המוהל על כל חריגה מקו הבריאות, שהתגלתה אצל התינוק - ללא יוצא מן הכלל - ועל כל תופעה בלתי שגרתית שהסתמנה אצלו בימיו הראשונים - מעת לידתו, אם בבית החולים או בבית, וזאת על אף שהאחות או הרופא הצהירו כי אין זו סיבה לעכב את עריכת הברית בזמן.

והנימוק לכך, כפי שכבר הוזכר לעיל, משום שישנם מצבים שנדרש ע"פ ההלכה לדחות את הברית, על אף שדעת הרופאים שונה, כגון, כאשר נצרך התינוק לקבל חמצן עקב קשיים בנשימה, או במקרה שטמפרטורת גופו עלתה למעלה מהרגיל, שבמקרים מסויימים, יש להמתין שבעה ימים מיום ירידת החום וכדומה, כנפסק בהלכה.

זאת ועוד: אף כאשר אין עיכוב הלכתי בדבר, יש לדעת, כי בכל מקרה שאנו מבחינים בתופעה בלתי רגילה אצל התינוק, יש לנקוט במשנה זהירות. לפיכך, לא תמיד אפשר לערוך את הברית בזמן על סמך אמירה גרידא של אחות או רופא, אם לא שהצהיר כן רופא אחראי (או בכתב), וכל ענין נצרך להיבדק ביסודיות על ידי המוהל.

 שאלה:

נבקש הסבר לגבי דחיית הברית עקב צהבת.

תשובה:

 
ראשית כל, נדגיש כי נדרש להבדיל בין צהבת פתולוגית (-מחלת הצהבת) שהיא תוצאה ממחלה זיהומית בכבד, לבין צהבת היילודים - שאינה מחלה, אלא תופעה נורמלית אצל היילוד - שנגרמת עקב חוסר בשילות הכבד בימיו הראשונים.

דחיית הברית עקב צהבת היילודים, זהו דבר שכיח למדי. עפ"י רוב תדחה הברית לימים ספורים בלבד, עד לירידת רמת הבילירובין לדרגה הרצויה.

וכאן יש לדעת, כי אף בזאת, פעמים רבות יש לדחות את הברית כפי דרישת ההלכה, על אף שלפי הקביעה הרפואית המקובלת כיום יכולה הברית להיערך גם בשעה שהתינוק צהוב, היות וכאמור אין צהבת זו מחלה, ולכן אין הרופאים מתייחסים אליה לגבי הברית.

במקרים קיצוניים יותר בה עולה הצהבת למס' גבוה מאד, יש ונדרש ע"פ ההלכה, להמתין שבעה ימים נוספים מעת ירידת הצהבת (אף שגם בזאת הרופאים מאפשרים למול, מיד כשירדה רמת הצהבת).

על כן, כאמור, בכל מקרה יש להיוועץ במוהל מומחה, שיקבע אם מצד ההלכה יש אפשרות למול, או שיש להמתין עדיין.

לגבי רמת צהבת נמוכה, שבה אפשר ומותר עדיין למול בזמן, ואין צורך לדחות את הברית מיום השמיני, דעת הפוסקים חלוקה בעניין, (ישנם מורי הוראה המחמירים בזה במיוחד ומקפידים על רמת צהבת נמוכה מאד, ע"כ אלו הנוהגים ע"פ פסקיהם של גדולים אלו, מן הראוי שיורו למוהל, כי ע"פ עצת החכם שאותו שאלו, לא ימול את הילד עד שתרד הצהבת לרמה הנדרשת) אך כיום רוב הפוסקים מצדדים שכשרמת הצהבת היא פחות מ12-_מ"ג בילירובין, אפשר לערוך את הברית בזמן, אך מובן מאליו כי מס' זה אינו קבוע במסמרות, והדבר תלוי מאד במספר גורמים נוספים, כשבראש ובראשונה קובע מצב בריאותו הכללי של התינוק, וזאת על המוהל לבחון בעת שבודק אותו. נוסף על כך: הדבר אף תלוי מאד באם הצהבת נמצאת במגמת עליה או במגמת ירידה, שע"פ זה לפעמים אין למול אפי' כשהצהבת נמוכה הרבה ממס' הנ"ל, ומנגד, ישנם פעמים בהם אפשר למול אף במס' גבוה מהנ"ל, לפיכך, דברים אלו ייקבעו על ידי המוהל בלבד, או ע"פ שאלת חכם.

לסיכום:

ילד בריא, שמשקלו תקין, צהבת מתחת לרמה הנדרשת, עיניו נקיות - ללא הפרשות, מגיב בעירנות - אינו אפתי, שלא התגלו אצלו סימפטומים בלתי שגרתיים - ניתן למולו בזמן. אך אם נראה בו שינוי שאינו טבעי, עליכם ליידע את המוהל על כך, ולעיתים אף יש צורך בבדיקת רופא.

הערה:

לעולם - עדיפות ניתנת לרופא אשר מסורת ישראל קרובה לליבו, ומודע לחשיבות ההלכתית שבנושא.

שאלה:

כיצד על ההורים לטפל בתינוק בימים שלאחר הברית?

תשובה:

הכלל החשוב ביותר עליו צריכים ההורים לשמור בעת הטיפול בתינוק לאחר הברית הוא - ה"הגיינה".

נקודה זו חשובה היא ביותר להורים, מפני שבניגוד לשאר העניינים הרפואיים וההלכתיים אשר עליהם מופקד המוהל, הרי שהאחריות על שמירת הסטריליות וההגיינה בימים שאחרי הברית מוטלת על ההורים.

בימינו, כאשר התפתחות הרפואה הגיעה לשיאים, אנו מודעים לכך בברור, כי הדרך היעילה ביותר להחלמה מהירה, היא השמירה על הנקיון. כיום, כל העוסק בענייני רפואה - החל מחובש זוטר וכלה במנתח מומחה- יודע, כי הצעד הראשון הנדרש ממנו, הוא ההגנה על המטופל מפני זיהום.

זוהי תורת ה"סטריליזציה", אשר נחוץ ליישם אותה ולהקפיד עליה ביתר שאת, הן מבחינת המוהל, והן מבחינת ההורים וכפי הוראותיו של המוהל.

כאשר השמירה על הנקיון נעשית ביסודיות, מובטח כי ההחלמה תהיה מהירה, ובפרט כאשר אנו עסוקים בתינוק רך, המסוגל מעצם טבעו להחלים במהירות, בתנאי שאכן נשמרים בקפידא כללי ההגיינה.

כל סוגי המשחות הינם כמעט מיותרים - כאשר שומרים על ההגיינה הנדרשת, (ואף אינם מומלצים כל כך היות ועלולים לגרום לתופעות לוואי אצל התינוק, וישנם תינוקות הרגישים במיוחד לחומרים מסויימים). אמנם, חיטוי ע"י תמיסת פולידין הוא מומלץ ומועיל לנקיון יסודי.

יתכן בכל זאת שהמוהל יתן לכם משחה מסויימת, הבדוקה אצלו מנסיונו, והוכחה כטובה ומסייעת לריפוי.

 שאלה:

איך אמור התינוק להתנהג אחרי הברית?

תשובה:

מבחינה זו, נבדלים התינוקות מאד זה מזה, ולמעשה הכל תלוי ברגישותו וטבעו של התינוק. תינוקות רבים יגלו ביממה הראשונה שאחרי הברית, רגישות יתר או אי שקט, נראה שהם חשים שלא בנוח ואינם רגועים. תופעה זו היא רגילה ביותר, אל לכם לדאוג, נסו להקצות עבורו שעות נוספות של תשומת לב.

תינוקות מסוימים עשויים להירדם מיד לאחר הברית, ולאחר מספר שעות יחלו לגלות סימנים של חוסר רגיעות, אחרים מסוגלים להתנהג אף להיפך. אך בדרך כלל, מיום השני ואילך באופן כללי יירגעו וירגישו טוב יותר.

בברכת מזל טוב ורוב נחת

יחזקאל מ. קיין

מוהל מוסמך

(דברים אלו הוצגו בפניכם כמידע כללי בלבד. הוראות מפורטות בקשר להכנות שלפני הברית, והטיפול בתינוק לאחריו, יימסרו ע"י המוהל בשעת מעשה)